החלטה בתיק ת"א 601-07

1.         במהלך דיון שנקבע לשמיעת עדותו של העד איטח, וקודם מתן עדותו, התנגד ב"כ התובע לנספחים ד-ו לתצהיר של מר איטח. משניתנה החלטה מנומקת בנושאי התנגדותו הדוחה את בקשתו, שב והעלה  טיעון  מחודש, לפיו נספחים ד-ו מהווים רשומה מוסדית, שהיא פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים התשנ"ה 1995 ויש להוכיח את התנאים הדרושים בס' 36 לפקודת הראיות.  ב"כ התובעת הפנה לנוהל תנובה מס' 209 (ת/14) וציין כי על תנובה היה לשמור במשך 7 שנים סלילי חשבוניות עליהם חתום המחלק.  טענת ב"כ התובע כי לא  הוכח  על ידי הנתבעת כי התקיימו התנאים הדרושים בפקודת הראיות, שהם תנאי לקבילות מסמכים אלו.  טענה נוספת שהועלתה הינה שלא ניתן לצרף את נספח ג' באמצעות העד המצהיר, מר איטח.

2.         לב"כ הנתבעת ניתן זמן לתגובה בכתב, ולב"כ התובעת ניתנה שהות לתגובה. הדיון הופסק ושמיעתו של העד נדחתה למועד מאוחר יותר.

3.         רקע    כללי

3.1        עניינה של התביעה הינה דרישה כספית שהגיש התובע כנגד הנתבעת בשל הפסקת ההתקשרות עימו לחלוקת מוצרי חלב לאחר עבודה של כ-36 שנים. הנתבעת מצידה טענה, כי הפסקת ההתקשרות היא בשל הפרת חוזה על ידי התובע והפרת חובת הנאמנות שלו כלפיה, בשל כך שמכר מוצרים ללקוחות מזדמנים ללא חשבוניות, נטל תוצרת ללא הנפקת חשבוניות, הזמין תוצרת על שם לקוחות לא פעילים תוך חיובם בלא ידיעתם, קבל תוצרת פסולה מלקוחות וזיכה אותם בניגוד לנהלי תנובה, זיכה לקוחות בעבור אריזות ריקות מעבר לכמות בה חויבו או למרות של החזירו אריזות ריקות וכו'.

3.2        בשלב מוקדם של הדיון בקשה הנתבעת שלא להתיר פרסומם של מסמכים מסוימים הנמצאים ברשותה. המסמכים הינם אותם מסמכים שלדעת הנתבעת ניתן ללמוד מהם לכאורה על מעשיו של התובע. חלק ממסמכים אלו מסומנים היום בתצהיר מר איטח -

נספח ג' - מכתב מתנובה ממנהל היחידה הארצית לפיקוח בטחון ובטיחות מיום 30.9.03, המתייחס למעשיו השונים של התובע.

נספח ד' - חשבוניות משנת 2003 שהונפקו על שם לקוח לא פעיל בשם כץ לאון

נספח ה' - חשבוניות משנת 2003 שהונפקו על שם לקוח לא פעיל בשם דורון אליאסיאן.

נספח ו' - חשבונית מס' 2905 מיום 29.6.03 על שם כץ ליאון.

3.3       החלטתי מיום 13.5.09 הוריתי על גילויים של מסמכים הנזכרים למעלה כנספחים ד-ו וציינתי "במעטפה אחת נמצאות חשבוניות שנטען כי בוצעו על ידי התובע על שם לקוחות לא פעילים בשנת 2003. התובע ציין בתשובתו לשאלון כי ככל שזכור לו לא בצע הזמנת מוצרים על שם לקוח לא פעיל. אינני רואה כל מניעה במתן עיון לתובע בחשבוניות אלו. אדרבא. תינתן הזדמנות לתובע להסביר עמדתו בתצהיר שיוגש מטעמו".

ואכן, החשבוניות והמסמכים המופיעים  בנספחים ד-ו הועברו לעיונו של ב"כ התובע במחצית שנת 2009.

יצוין כי נספח ד כולל גם דו"ח תקבולים, דו"ח יתרת לקוחות, דו"ח החזרות לפי לקוח, דו"ח ריכוז חשבוניות, תעודות משלוח שבכל אלו מופיע ליאון כץ כלקוח פעיל ונספח ה' כולל בנוסף לחשבוניות גם דו"ח יתרת לקוחות שם מופיע אליאסיאן כלקוח פעיל.

3.4        התובע התייחס בתצהירו לחשבוניות אלו והקדיש פרק שלם לנושא של הזמנת מוצרים על שם לקוחות לא פעילים וחיובם ללא ידיעתם, כאשר בס' 55 לתצהיר ציין : "במסגרת גילוי המסמכים העבירה תנובה לעיוני חשבוניות משנת 2003 אשר חלקן הונפקו באמצעות מספר הלקוח של ליאון כץ......

במסגרת ס' 56 ציין התובע בתצהירו : "יתר החשבוניות שהעבירה לעיוני תנובה, הונפקו באמצעות מספר הלקוח של דורון אליאסיאן, עליהן אתייחס להלן.......

מאום בתצהירו של התובע לא ציין כי מדובר בחשבוניות כוזבות, לא נכונות, או שהכיתוב בהם שונה. נהפוך הוא. התובע מפרט בתצהירו מדוע  לטענתו נאלץ להנפיק את החשבונית באמצעות מספר לקוח של ליאון כץ או דורון אליאסין (לקוחות לא פעילים), ובכך למעשה מאשר את הכיתוב על החשבוניות.

3.5        במהלך חקירתו הנגדית של התובע, הוא נחקר על המסמכים המצוינים לעיל כנספחים ד-ו, ב"כ התובע התנגד אז להצגתם כראיה בטענה שמה שהתובע מסר לתנובה זה לא את החשבוניות אלא "פרק את המסופון". ומסמכים אלו סומנו על ידי כנ/5 לצורך זיהויים. (עמ' 74 פרוטוקול הדיון מיום 10.11.10.)

3.6        במהלך שמיעת הראיות נחקר הן התובע והן מר רוזנברג, נציג הנתבעת על  אופן הנפקת החשבוניות. עניין זה יורחב בהמשך.

3.7        בישיבה האחרונה שיועדה לשמיעת העד האחרון, מר איטח, התנגד ב"כ התובעת לנספחי ד-ו, מנימוקים  השונים מבקשה זו. לצורך כך הודעתי לצדדים על הפסקה קצרה, במהלכה כתבתי החלטה מנומקת, הדוחה את טענות ב"כ התובעת. ההחלטה נמסרה לצדדים במעמד הדיון, על מנת שיתאפשר לשמוע את העד איטח.

3.8        רק לאחר שהחלטה זו נמסרה לצדדים, העלה ב"כ התובע טענה מחודשת, כפי שפורטה בס' 1 להחלטה זו,  ומטרתה להביא לכך שנספחי ד-ו לא יובאו בפני בית המשפט כראיה. כבר כאן אציין  כי מן הראוי היה שב"כ התובע, עת מעלה טענותיו כנגד צירוף הנספחים, ויודע על כך שבית המשפט פורש לכתוב החלטה בעניין,  היה מעלה את מכלול טענותיו באחת.  הוספת טענה חדשה לאחר שבית המשפט כבר נתן לצדדים החלטתו יש בה גוון של "תמרון דיוני" של צפייה בדרך התקדמות ההליך, בחינת התוצאה, ורק בהתאם לכך שליפה מהאמתחת של טענה חדשה, שלא הושמעה קודם לכן, שתצריך עיון מחודש והחלטה חדשה.